Vayedaber

רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָה בָּעֵי עַל כָּל פִּירְקָא אִתְאֲמָרַת אוֹ עַל הָדָא הִילְכְתָא אִתְאֲמָרַת. רַבָּנִין דְּקֵיסָרִין בְּשֵׁם רִבִּי יוּדָה בַּר טִיטֹס מִן מַה דְּלָא תַנִּינָן בְּגִיטִּין אֶלָּא הָדָא הִילְכְּתָא הָדָא אָֽמְרָה עַל הָדָא הִילְכְתָא אִתְאֲמָרַת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

על כל פירקא איתאמרת. על הא דתנינן וכולן לא אמרו אלא מפני דרכי שלום הוא דבעי אם על כל מה ששנינו לעיל קאי מוכר לו פירות ומשאיל לו סאתו וכו' או על הדא הלכתא דמתני' משאלת לחודה אתאמרת ונ''מ במקום דליכא משום דרכי שלום לא התירו:

מן מה דלא תנינן בגיטין. דהתם (בפ''ה) קחשיב לכל הני שאמרו מפני דרכי שלום ולא מייתי מהאי פרקין אלא להך מתני' דמשאלת בלבד הדא אמרה דלא נשנה הכא מפני דרכי שלום אלא על הדא הילכתא דהאי מתני' בלבד ולא על הא דלעיל שאותן התירו אף במקום דליכא מפני דרכי שלום כגון שמצוי לו לקנות הפירות ולשאול הסאה וכיוצא בזה:

רִבִּי פִּינְחָס בָּעֵי בְּמַה קָֽנְסוּ. בְּמָקוֹם שֶׁזּוֹרְעִין וְאוֹכְלִין אוֹ בְּמָקוֹם שֶׁזּוֹרְעִין וְלֹא אוֹכְלִין. 15b מַה נְפַק מִבֵּינֵיהוֹן. רָאוּ אוֹתוֹ לוֹקֵח מִן הַסִּירְקִי אִי תֵימַר בְּמָקוֹם שֶׁזּוֹרְעִין וְאוֹכְלִין רָאוּ אוֹתוֹ לוֹקֵח מִן הַסִּירְקִי אָסוּר. אִין תֵּימַר בְּמָקוֹם שֶׁזּוֹרְעִין וְאֵין אוֹכְלִין רָאוּ אוֹתוֹ לוֹקֵח מִן הַסִּירְקִי מוּתָּר.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מעתה משגלו יהו פטורין. אמצות התלויות בארץ קאי שמשגלו בטלו. ומעתה אף לאחר שנגאלו בבית השני יהו פטורין דכתיב בהאי קרא אשר נתן ה' אלהי אבותיך לך לרשתה ונימא דלא נצטוו אלא בירושה הראשונה בלבד:

ולמה ישוע. חסר ה''א:

פגם הכתוב כבוד צדיק בקבר אגב דריש לה להא דכתיב ישוע חסר לפי שפגם הכתוב בכבודו בקבר מפני כבוד עזרא בשעתו כדאמרינן בפ' בתרא דערכין משום דעזרא בעי רחמי על יצרא דע''ז ובטליה ויהושע הו''ל למיבעי רחמי עליה דהא הו''ל זכותא דארץ ישראל ולא בעי ומשום דהזכיר הכתוב ליהושע בן נון דריש דמקיש ביאתן בימי עזרא לביאתן בימי יהושע שחזרו ונתחייבו במה שהיו פטורין כשהיו גולים:

ממה נתחייבו. בביאתן בימי עזרא ופליגי בה אם חזרו לחיובן ממש כבראשונה או לא:

מדבר תורה נתחייבו. בביאה שניה כמו בראשונה כדדריש מקרא דכתיב אשר ירשו אבותיך וירשתה שתי ירושות במשמע ומקיש ירושתן בשניה לירושת אבותיך בראשונה:

מאבותיך. משמע עוד יותר מאבותיך בדבר אחד כדמסיק שהם נתחייבו אע''פ שהיה עליהם עול מלכות פרס ואבותיכם לא נתחייבו עד לאחר י''ד שנה שכבשו אויביהם ונחו וחילקו ביניהם אבל אתם מיד וראשון ראשון שתירשו קונה ומתחייב במצות:

במה קנסו. הא דתנינן אבל לא תבור ולא תטחון עמה היכא הוא דקנסו בכך:

במקום שזורעין ואוכלין. כלומר אם בשני המקומות קנסו במקום החשודין על הזריעה בשביעית וכן נמי במקום שאינן חשודין על הזריעה אלא שחשודין הן שאוכלין פירות שביעית אחר הביעור ג''כ קנסו:

מה נפק מביניהון. כלומר מהו ההפרש ובאיזה צד תלינן לקולא במקום שאוכלין בלבד וקאמר דזהו מה שיש מן ההפרש ומה דנוכל לתלות להתירא אם לא קנסו אלא במקום שזורעין דוקא:

ראו אותו לוקח מן הסירקי. זהו שהוא מוכר תבואה בשוק במעט מעט וא''נ סירקי נקרא סוחר ישמעאל בהש''ס הזה דאין תימר במקום שזורעין ובמקום שאוכלין בלבד ג''כ קנסו א''כ ראו אותו לוקח מן הסירקי נמי אסור אבל אין תימר במקום שזורעין דוקא הוא דקנסו:

אין אוכלין. כלומר אבל לא במקום שאוכלין בלבד א''כ ראו אותו לוקח מן הסירקי מותר לסייע עמו דליכא למיחש למידי דתולין שזה הביא ממקום ההיתר למכור כאן ולא איפשטא:

או במקום שזורעין ולא אוכלין. כלומר או דילמא דוקא במקום שהן חשודין על הזריעה הוא דקנסו דאיכא למיחש טפי שמא מפירות שנזרעו בשביעית הן ולא קנסו במקום שאוכלין בלבד ואינם חשודין על הזריעה דכיון שאינן חשודין לזרוע לא שכיחי פירות שביעית כ''כ ותלינן לקולא שמא ממקום היתר הן:

תַּמָּן תַּנִּינָן נַחְתּוֹם שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בְטוּמְאָה לֹא לָשִׁין וְלֹא עוֹרְכִין עִמּוֹ. וְתַנֵּי עֲלָהּ לֹא בוֹרְרִין וְלֹא טוֹחֲנִין וְלֹא מַרְקִידִין עִמּוֹ. וְהָכָא הוּא אָמַר הָכֵן. אָמַר רִבִּי לָא כָּאן לְחוּלִין כָּאן לִתְרוּמָה. וְהַתַּנִינָן נַחְתּוֹם. אִית לָךְ מֵימַר נַחְתּוֹם בִּתְרוּמָה. חֲבֵרַייָא אָֽמְרֵי כָּאן בְּלוֹתֵת כָּאן בִּשֶׁאֵינוֹ לוֹתֵת. מַתְנִיתָא מְסַייְעָא לַחֲבֵרַייָא אֲבָל מִשֶּׁתַּטִּיל אֶת הַמַּיִם לֹא תִגַּע אֶצְלָהּ שֶׁאֵין מְחַזְּקִין יְדֵי עוֹבְרֵי עֲבֵירָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מתני' מסייעא לחברייא. דקתני משתטיל המים אסור אלמא כל היכא דאיכא הכשר טומאה אסור:

אית לך למימר נחתום בתרומה בתמיה. וכי נחתום מוכר תרומה הוא:

כאן בלותת. מתני' דהתם איירי בלותת את החטים במים והוכשרו לקבל טומאה ולפיכך אסור והכא בשאינה לותתת:

תמן תנינן. (בפ''ד דע''ז):

לא לשין ולא עורכין עמו. שאסור לסייע ידי עוברי עבירה:

ותני עלה. בברייתא שם דאף לא בוררין וכו' והכא הוא אומר הכין דאשת חבר בוררת וטוחנת עם אשת ע''ה ואמאי. כאן לחולין. מתני' דהכא בחולין מיירי וכאן במתני' דע''ז בתרומה והחמירו בה:

וְכוּלָּן לֹא אָֽמְרוּ אֶלָּא מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם. רִבִּי חִייָה וְרִבִּי אִימִּי חַד אָמַר חֲרוֹש לָהּ טָבָאוּת וַאֲנָא נְסַב לָהּ מִינָךְ בָּתָר שְׁמִיטְתָא. וָחָרָנָא אָמַר אַיַּשֵּׁר. מָן דְּאָמַר טָבָאוּת מַה שׁוֹאֲלִין בִשְׁלוֹמָן אַיַּשֵּׁר. מָאן דְּאָמַר אַיַּשֵּׁר מַהוּ שׁוֹאֲלִין בִשְׁלוֹמָן יִשְׂרָאֵל שָׁלוֹם עֲלֵכֶם.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ר' חייא ור' אימי וכו'. גרסינן להא בפרק דלעיל (בהלכה ג') וגי' דהכא עיקרית מאן דאמר לעכו''ם איישר וכו' וכך היא כתובה בפ''ד דע''ז כמפורש ומבואר הכל לעיל ע''ש:

הדרן עלך בנות שוח

דֵּלֹמָא רִבִּי חִינְנָא בַּר פַּפָּא וְרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי עָֽבְרוּן עַל חַד מֵחוֹרְשֵׁי שְׁבִיעִית. אָמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אַיַּשֵּׁר. אָמַר לֵיהּ רִבִּי חִינְנָא בַּר פַּפָּא לֹא כֵן אוּלְפָן רִבִּי וְלֹא אָֽמְרוּ הָעוֹבְרִים בִּרְכַּת יי֨ עֲלֵיכֶם. שֶׁאָסוּר לוֹמַר לְחוֹרְשֵׁי שְׁבִיעִית אַיַּשֵּׁר. אָמַר לֵיהּ לִקְרוֹת אַתָּה יוֹדֵעַ. לִדְרוֹשׁ אֵין אַתָּה יוֹדֵעַ. וְלֹא אָֽמְרוּ הָעוֹבְרִים אֵלּוּ אוּמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁעוֹבְרִין מִן הָעוֹלָם. וְלֹא אָֽמְרוּ לְיִשְׂרָאֵל בִּרְכַּת יי֨ עֲלֵיכֶם. מַה יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִין לָהֶם בֵּרַכְנוּ אֶתְכֶם בְּשֵׁם יי֨. לֹא דַייֵכֶם שֶׁכָּל הַבְּרָכוֹת הַבָּאוֹת לָעוֹלָם בִּזְכוּתֵינוּ וְאֵין אַתֵּם אוֹמְרִים בּוֹאוּ וּטְלוּ לָכֶם מִן הַבְּרָכוֹת הָאֵילּוּ. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאַתֶּם מְגַלְגְּלִין עָלֵינוּ פִּיסִּים וְזֵימִיּוֹת גּוּלְגּוֹלִיּוֹת וְאַרְנוֹנִיּוֹת.

משנה: שָׁלֹשׁ אֲרָצוֹת לַשְּׁבִיעִית כָּל שֶׁהֶחֱזִיקוּ עוֹלֵי בָּבֶל מִן גְּזִיב וְעַד אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לֹא נֶאֱכָל וְלֹא נֶעֱבָד. כָּל שֶׁהֶחֱזִיקוּ עוֹלֵי מִצְרַיִם מִגְּזִיב וְעַד הַנָּהָר וְעַד אַמָּנוֹס נֶאֱכָל אֲבָל לֹא נֶעֱבָד. מִן הַנָּהָר וּמֶאַמָּנָה וְלִפְנִים נֶאֱכָל נֶעֱבָד.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מתני' שלש ארצות לשביעית. חלוקות הן לענין דין שביעית:

כל שהחזיקו עילי בבל מא''י. עזרא וסייעתו כשעלו מבבל והרבה כרכים שכבשום עולי מצרים ולא כבשום עולי בבל:

ועד כזיב. הוא סוף המקום שכבשו עולי בבל:

לא נאכל ולא נעבד. הארץ ההיא אסורה בעבודה בשביעית ואם נעבדה והוציאה כל הצומח בה אסור באכילה:

וכל שהחזיקו עולי מצרים. ולא החזיקו עולי בבל והוא מכזיב ולחוץ ועד הנהר והוא נחל מצרים וכן מכזיב לצד השני ועד אמנה והוא הר ההר המוזכר בגבולות הארץ ות''י טורי אמנום ואותן המקומות אין בהן קדושת הארץ ממש וכהאי דתנן לעיל (בפ''א דדמאי) מכזיב ולהלן פטור מן הדמאי לפי שכל שהחזיקו עולי מצרים כיון שגלו בטלה קדושתן שקדושה הראשונה שהיתה מפני הכיבוש בלבד קדשה לשעתה ולא קדשה לע''ל וקדושה שנייה שקדשו עולי בבל והחזיקו בהמקומות אותה קדשה לשעתה ולע''ל:

נאכל אבל לא נעבד. לכתחילה אסור בעבודה אף מכזיב ולהלן. ואם נעבדה מותר באכילה הצומח בה:

מן הנהר ומאמנה ולפנים. האי ולפנים כמו ולפנים בישראל כלומר מהם ולהלאה לצד ח''ל וזהו הקודם למקומות הללו נאכל ונעבד:

הלכה: כְּתִיב אֵלֶּה הַחוּקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת בָּאָרֶץ. בָּאָרֶץ אַתֶּם חַייָבִין לַעֲשׂוֹת. וְאֵי אַתֶּם חַייָבִים לַעֲשׂוֹת בְּחוּצָה לָאָרֶץ. אַדַּייִן אָנוּ אוֹמְרִים מִצְווֹת שֶׁהֵן תְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ אֵינָן נוֹהֲגוֹת אֶלָּא בָאָרֶץ. יָכוֹל אֲפִילוּ מִצְווֹת שֶׁאֵינָן תְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ לֹא יְהוּ נוֹהֲגוֹת אֶלָּא בָאָרֶץ. תַּלְמוּד לוֹמַר הִשָּֽׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם וְחָרָה אַף י֨י בָּכֶם וגו'. וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם וגו'. אֲפִילוּ גוֹלִים. וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶם. מַה אִית לָךְ כְּגוֹן תְּפִילִּין וְתַלְמוּד תּוֹרָה. מַה תְּפִילִּין וְתַלְמוּד תּוֹרָה שֶׁאֵינָן תְּלוּיִין בָּאָרֶץ נוֹהֲגִין בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ. אַף כָּל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ תָלוּי בָאָרֶץ יְהֵא נוֹהֵג בָּאָרֶץ וּבְחוּצָה לָאָרֶץ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

גמ' כתיב אלה החוקים והמשפטים וכו'. האי סוגיא גרסי' לה (בפ''ק דקידושין) על המתניתין כל מצוה שהיא תלויה בארץ אינה נוהגת אלא בארץ ומשום דקתני במתני' שלש ארצות וכו' גריס לה נמי הכא:

ת''ל השמרו לכם וגו'. דמשמע אע''פ שאתם גולים כדכתיב ואבדתם מהרה מעל הארץ ואפ''ה ושמתם את דברי אלה על לבבכם:

מה אית לך ללמוד. מפרשה זו:

כגון תפילין ות''ת. דכתיבי בתר ושמתם ומנלן לכל המצות שהן חובת הגוף וקאמר דילפינן במה מצינו מתפילין ות''ת:

מֵעַתָּה מִשֶּׁגָּלוּ יְהוּ פְטוּרִין. כְּתִיב וַיַּעֲשׂוּ כָּל הַקָּהָל הַבָּאִים מֵהַשְּׁבִי הַסּוּכּוֹת וַיֵּשְׁבוּ בַסּוּכּוֹת. כִּי לֹא עָשׂוּ מִימֵי יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן. וְלָמָּה יְהוֹשֻׁעַ רִבִּי הִלֵּל בְּרֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן פָּגַם הַכָּתוּב כְּבוֹד צַדִּיק בַּקֶּבֶר מִפְּנֵי כְּבוֹד צַדִּיק בְּשַׁעְתּוֹ הֵקִישׁ בִּיאָתָן בִּימֵי עֶזְרָא לְבִיאָתָן בִּימֵי יְהוֹשֻׁעַ. מַה בִּיאָתָן בִּימֵי יְהוֹשֻׁעַ פְּטוּרִין הָיוּ וְנִתְחַייְבוּ. אַף בִּיאָתָן בִּימֵי עֶזְרָא פְּטוּרִין הָיוּ וְנִתְחַייְבוּ. מִמָּה נִתְחַייְבוּ. רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָה אָמַר מִדְּבַר תּוֹרָה נִתְחַייְבוּ הָדָא הוּא דִכְתִיב וְהֶבִיאֲךָ י֨י אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָֽרְשׁוּ אֲבוֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ. הֵקִישׁ יְרוּשָֽׁתְךָ לִירוּשַׁת אֲבוֹתֶיךָ. מַה יְרוּשַׁת אֲבוֹתֶיךָ מִדְּבַר תּוֹרָה. אַף יְרוּשָֽׁתְךָ מִדְּבַר תּוֹרָה. וְהֵטִיבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבוֹתֶיךָ. אֲבוֹתֶיךָ פְּטוּרִין הָיוּ וְנִתְחַייְבוּ וְאַתֶּם פְּטוּרִין הָייִתֶם וְנִתְחַייַבְתֶּם. אֲבוֹתֶיךָ לֹא הָיָה עֲלֵיהֶם עוֹל מַלְכוּת. וְאַתֶּם אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיכֶם עוֹל מַלְכוּת. אֲבוֹתֵיכֶם לֹא נִתְחַייְבוּ אֶלָּא לְאַחַר אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה שֶׁבַע שֶׁכִּיבְשׁוּ וְשֶׁבַע שְׁחִלְּקוּ. אֲבָל אַתֶּם כֵּיוָן שֶׁנִּכְנַסְתֶּם נִתְחַייַבְתֶּם. אֲבוֹתֶיךָ לֹא נִתְחַייְבוּ עַד שָׁעָה שֶׁקָּנוּ כוּלָּהּ. אֲבָל אַתֶּם רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן קוֹנֵה וּמִתְחַייֵב.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ולמה ישוע. חסר ה''א:

ממה נתחייבו. בביאתן בימי עזרא ופליגי בה אם חזרו לחיובן ממש כבראשונה או לא:

במה קנסו. הא דתנינן אבל לא תבור ולא תטחון עמה היכא הוא דקנסו בכך:

תְּחוּמֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כָּל שֶׁהֶחֱזִיקוּ עוֹלֵי בָבֵל. פרשת דשקלין חומות מגדל שיד. ושינא דרור ושורא דעכו וקציריא דגליל וכברתה ובית זניתה וקובעיא ומילתא דביר וּביריי רבתא תפניסא וסנפתה מחרתה דיתייר וממציא דאבהתא וראש מי געתון וגעתון עצמה מי ספר ומרחשת ומגדל חרוב ואולם רבתה ונוקבתא דעיון ותוקרת ברכה רבה ובר סנגדא ותרנגולא עילאה דלמעלה מן קיסרין וטרכונא דמתחם לבוצרא ומלח דזרכאיי ונמרין וּבית סכל וקנת ורפיח דחגרא ודרך הגדולה ההולכת למדבר חשבון ויבקא ונחלא דזרד ויגר שהדותא ורקם דגועה וגניא דאשקלון. [נ''א תְּחוּמֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מָקוֹם שֶּׁהֶ[חֱזִיקוּ] עוֹלֵי בָּבֶל פּוֹרָשַּׁת אַשְּׁקְלוֹן וְחוֹמַת מִגְדַּל שְּׁרוֹשַּׁן דוֹר וְחוֹמַת עַכּוֹ ורֹאשּׁ מֵי גֵּיאַתוֹ וְגֵיאַתוֹ עַצְמָהּ וְכַבַּרָ[תָא וּבֵי]ת זְנִיתָה וְקַסְטְרָא דְגָלִילָא וְקוּבַּעְייָא דְאַייְתָא וּממַצִּייָה דְיָרְכָּתָה וּמִלְתָה דְּכוֹרַייִם וּסְחַרְתָּה דְּיַתִּיר וְנַחְלָה דִבְצָאל וּבֵית עַיִט וּבַרְשָּׁתָה וְאוּלֵי רַבְּתָה וְנִקְבְּתָה דְּעִיּוּן וּמֵיסַב סְפַנְחָה וּכְּרָכָה דְּבַר סַנְגּוּרָה וְתַרְנְגוֹלָה עִילִּייָה דְקֵיסָרִיּוֹן וּבֵית סַבָּל וּקְנָת וּרְקַם טְרָכוֹן זִימְרָה דְּמִתְחָם לְבוֹצְרַה יַבֹּקָה וְחֶשְּׁבּוֹן וְנַחֲלָה דְזֶרֶד אִיגַר סַהֲדוּתָא נִימְרִין וּמְלָח רְזִיזָה רְקַם דְגֵיאָה וְגִנַּייָה דְאַשְקְלוֹן וְדֶרֶךְ הַגְּדוֹלָה הַהוֹלֶכֶת לַמִּידְבָּר.]

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

תחומי ארץ ישראל. תוספתא (פרק ד') והתם גריס פרשת אשקלון וחומת מגדל שור וכן נשתנה נוסחת שאר שמות המקומות במקצת:

רִבִּי הֲוָה בְעַכּוֹ. חָמָא חַד בַּר נַשׁ סְלַק מִן כֵּיפְתָא וּלְעֵיל. אֲמַר לֵיהּ לֵית אַתְּ בְּרֵיהּ דְּפַלָּן כַּהֲנָא לֹא הֲוָה אָבוּךְ כֹּהֵן. אָמַר לֵיהּ עֵינָיו שֶׁל אַבָּא הָיוּ גְבוֹהוֹת וְנָשָׂא אִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ הוֹגֶנֶת לוֹ וְחִילֵּל אֶת אוֹתוֹ הָאִישׁ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

רבי הוה בעכו וכו'. וזו היא העובדא אחריתא:

מכיפתא ולעיל. מן הגשר שהיה עומד שם ולהלן:

לית את. וכי אין אתה בנו של פלוני שהיה כהן ואתה עומד בארץ העמים וחכמים גזרו טומאה עליה שמעינן מהא דעכו יש בה מחו''ל:

היו גבוהות. שהלך אחר עיניו ונשא אשה גרושה שאינה הוגנת לו וממנה נולדתי וחילל אותי:

תַּנֵּי תַּלְמִיד שֶׁהוֹרָה הֲלָכָה לִפְנֵי רַבּוֹ חַייָב מִיתָה. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי לִיעֶזֶר לֹא מֵתוּ נָדָב וַאֲבִיהוּא אֶלָּא שֶׁהוֹרוּ בִפְנֵי מֹשֶׁה רַבָּן. מַעֲשֶׂה בְּתַלֲמִיד אֶחָד שֶׁהוֹרָה לִפְנֵי רִבִּי לִיעֶזֶר רַבּוֹ. אָמַר לְאִימָּא שָׁלוֹם אִשְׁתּוֹ אֵינוֹ יוֹצֵא שַׁבָּתוֹ. וְלֹא יָצָא שַׁבָּתוֹ עַד שֶׁמֵּת. אָֽמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו רִבִּי נָבִיא אַתָּה. אָמַר לָהֶן לֹא נָבִיא אָנֹכִי וְלֹא בֶן נָבִיא אָנֹכִי אֶלָּא כָךְ אֲנִי מְקוּבָּל שֶׁכָּל תַּלְמִיד הַמּוֹרֶה הֲלָכָה בִּפְנֵי רַבּוֹ חַייָב מִיתָה. תַּנֵּי אָסוּר לְתַלְמִיד לְהוֹרוֹת הֲלָכָה בִּפְנֵי רַבּוֹ עַד שֶׁיְּהֵא רָחוֹק מִמֶּנּוּ שְׁנֵים עָשָׂר מִיל כְּמַחֲנֶה יִשְׂרָאֵל. וּמַה טַעַם וַיַּחֲנוּ עַל הַיַּרְדֵן מִבֵּית הַיְּשִׁימוֹת עַד אָבֵל הַשִּׁיטִּים וְכַמָּה הֵן שְׁנֵים עָשָׂר מִיל. כְּהָדָא רִבִּי תַנְחוּם בַּר חִייָה הֲוָה בְחֵפֶר וַהֲווֹן שְׁאָלִין לֵיהּ וְהוּא מוֹרֶה שְׁאָלִין לֵיהּ וְהוּא מוֹרֶה. אָֽמְרִין לֵיהּ וְלֹא כֵן אוּלְפָן רִבִּי שֶׁאָסוּר לְתַלְמִיד לְהוֹרוֹת הֲלָכָה לִפְנֵי רַבּוֹ עַד שֶׁיְּהֵא רָחוֹק מִמֶּנּוּ שְׁנֵים עָשָׂר מִיל כְּמַחֲנֶה יִשְׂרָאֵל. וְהָא רִבִּי מָנָא רַבָּךְ יְתִיב בְּצִיפּוֹרִין. אָמַר לוֹן יֵיתִי דְלָא יָֽדְעִית. מִן הַהִא שַׁעְתָּא לָא אוֹרֵי.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

י''ב מיל כמחנה ישראל. דכתיב ויחנו וגו' וגמירי די''ב מיל הוו וכתיב ומשה יקח את האוהל וגו' והיה כל מבקש ה' יצא אל אוהל מועד אשר מחוץ למחנה ש''מ עד י''ב מיל אסור:

ייתי. יבא עלי אם ידעתי שר' מנא יושב בצפורי:

הַמְּהַלֵּךְ מֵעַכּוֹ לְאַכְזִיב מִימִינוֹ לְמִזְרַח הַדֶּרֶךְ טְהוֹרָה מִשּׁוּם אֶרֶץ הָעַמִּים וְחַייֶבֶת בְּמַעְשְׂרוֹת וּבַשְּׁבִיעִית עַד שֶׁתִּיוָודַע לָךְ שֶׁהִיא פְּטוּרָה. מִשְּׂמֹאלוֹ לְמַעֲרָב הַדֶּרֶךְ טְמֵיאָה מִשּׁוּם אֶרֶץ הָעַמִּים וּפְטוּרָה מִן הַמַּעְשְׂרוֹת וּמִן הַשְּׁבִיעִית עַד שֶׁתִּיוָודַע לָךְ שֶׁהִיא חַייֶבֶת עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְאַכְזִיב. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּי רִבִּי יוֹסֵי אָמַר מִשּׁוּם אָבִיו עַד לַבְּלַב. עַכּוֹ עַצְמָהּ מַה הִיא. רִבִּי אָחָא בַּר יַעֲקֹב בְּשֵׁם רִבִּי אִימִּי. מִן תְּרֵין עוֹבְדוֹי דְרִבִּי אֲנָן יָֽלְפִין עַכּוֹ יֵשׁ בָּהּ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְיֵשׁ בָּהּ חוּצָה לָאָרֶץ. רִבִּי הֲוָה בְעַכּוֹ חָֽמְתוּן אָֽכְלוּן פִּיתָּא נְקִייָה אָמַר לוֹן מַה אַתּוּן לָתִין. אָֽמְרוּ לֵיהּ תַּלְמִיד אֶחָד בָּא לְכָאן וְהוֹרָה לָנוּ עַל מֵי בֵּיצִים שֶׁאֵין מַכְשִׁירִין. סָֽבְרִין מֵימַר וַאֲנָן שָֽׁלְקִין בֵּיעִין וְלָתוּן בְּמֵיהֶן סָֽבְרִין מֵימַר מֵי שְׁלָק שֶׁל בֵּיצִים וְלֹא אָמַר אֶלָּא מֵי בֵּיצִים עַצְמָן. אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי מֵאוֹתָהּ שָׁעָה גָֽזְרוּ שֶׁלֹּא יְהֵא תַלְמִיד מוֹרֶה הוֹרַייָה. רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי הוּנָא תַּלְמִיד שֶׁהוֹרָה אֲפִילוּ כַהֲלָכָה אָין הוֹרָאָתוֹ הוֹרַייָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

עד שתתודע לך. כלומר שיבא אחד ויאמר לך בכאן נתעקם הדרך וזהו שייך לארץ העמים ואע''פ שהוא מימין הדרך וכן בהכיך שיאמר לך שנתעקם הדרך וזהו שייך לא''י ואע''פ שהיא משמאל הדרך:

עד לבלבו. שהוא להלן מכזיב:

עכו עצמה מה היא. שלא שמענו כאן אלא הדרך שהוא מעכו לכזיב ועכו עצמה שהיא עומדת במקצוע צפונית מזרחית של א''י מה היא אם היא נחשבת לא''י או לא:

מן תרין עובדין דרבי. דלקמן אנן ילפין שעכו יש בה מא''י ויש בה מח''ל לפי שפעם א' חשיב לה כא''י ופעם כח''ל ש''מ שיש בה משתיהן ואיתא להא לקמן בפ''ק דגיטין (בהלכה ב'):

חמתון. ראה אותם אוכלין פת נקיה ביותר ושאל להם במה אתם מלתתין החטים להיות פת יפה ונקיה כל כך ונתכוון לידע אם נשמרו מדבר המכשיר לקבל טומאה:

הורה לנו על מי בצים שאינן מכשירין ואנן שלקין ביעין ולתתיי במיהן סברין מימר מי שלק של ביצים. כך הוא בגטין. כלומר שזה התלמיד אמר להם מי ביצים אינן מכשירין והיו סבורין לומר מי ביצים מי שלק של ביצים קאמר והיו מבשלין ביצים ומלתתין במים שנתבשלו בהן:

ולא אמר. ואותו התלמיד לא נתכוין אלא מי ביצים עצמן וזהו המשקה של הביצים והיינו החלבון דהוי כמי פירות ואינן מכשירין והן טעו בדבריו:

שלא יהא התלמיד מורה הורייה. אא''כ נטל רשות מרבו כי יהיב ליה רביה רשות מידק דייק בלישניה ושלא יטעו בהן השומעין דבריו שמעינן מיהת מהאי עובדא דעכו מא''י היא מדהקפיד רבי על הטהרה ומעובדא אחריתא דלקמן שמעינן דיש בה ג''כ מח''ל:

מימינו למזרח הדרך טהורה משום ארץ העמים וכו'. הכי גריס לה בתוספתא שם ולפי שעכו בצפונה של א''י הוא וכזיב ממנה ולהלן לצד דרום והדרך שבין עכו לכזיב הוא גבול מזרחה של א''י ונמצא המהלך מעכו לכזיב וזהו מצפון לדרום מימינו למזרח של א''י היא א''י ודאי וטהורה מארץ העמים וחייבת במעשרות ובשביעית ומשמאלו למערב הדרך והיינו לצד השני ונקרא מערב הדרך ואע''פ שהוא מזרח של העולם מפני שהוא להלן ממזרחה של א''י. והואיל והימין הדרך הוא מזרח של א''י קורא לשמאל מערב הדרך ושם טמאה משום ארץ העמים ופטור וכו':

המהלך מעכו לאכזיב. תוספתא היא (בפי''ח דאהלות):

מַה מְקַייֵם רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא וּבְכָל זֹאת. מִכֵּיוָן שִׁקִּיבְּלוּ עֲלֵיהֶן בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת הֶעֱלָה עֲלֵיהֶן הַכָּתוּב כְּאִילּוּ מֵאֵילֵיהֶן קִיבְּלוּ עֲלֵיהֶן. מַה מְקַייֵם רִבִּי לָֽעְזָר מֵאֲבוֹתֶיךָ. פָּתַר לָהּ לְעָתִיד לָבוֹא. דְּאָמַר רִבִּי חֶלְבּוֹ שִׁמְעוֹן בַּר בָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן אֲבוֹתֶיךָ יָֽרְשׁוּ אֶרֶץ שֶׁל שִׁבְעַת עַמְמִים. וְאַתֶּם עֲתִידִין לִירֵשׁ אֶרֶץ שֶׁל עֶשֶׂר עַמְמִים. תְּלָתֵי חוֹרַנִייָתָא אִילֵּין אִינּוּן אֶת הַקֵּינִי וְאֶת הַקְּנִיזִי וְאֶת הַקַּדְמוֹנִי. רִבִּי יוּדָה אָמַר עֲרָבִיָּא שַׁלְמַייָא נַבָּטַייָא. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אַסִּיָּא וְאִסְפַּמִּיָּא וְדַמֶּשֶׂק. רִבִּי לִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר אַסִּייָא וְקַרְתִּגֵנִי וְתוֹרְקִי. רִבִּי אוֹמֵר אֱדוֹם וּמוֹאַב וְרֵאשִׁית בְּנֵי עַמּוֹן. מֵאֲבוֹתֶיךָ. אֲבוֹתֶיךָ אַף עַל פִּי שֶׁנִּגְאֲלוּ חָֽזְרוּ וְנִשְׁתַּעְבְּדוּ. אֲבָל אַתֶּם מִשֶּׁאַתֶּם נִגְאָלִין עוֹד אֵין אַתֶּם מִשְׁתַּעְבְּדִין. מַה טַעַם שַׁאֲלוּ נָא וּרְאוּ אִם יוֹלֵד זָכָר. כְּשֵׁם שֶׁאֵין הַזָּכָר יוֹלֵד כָּךְ אַתֶּם מִשֶּׁאַתֶּם נִגְאָלִין עוֹד אֵין אַתֶּם מִשְׁתַּעְבְּדִין.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

את הקיני וגו'. שהבטיח הקב''ה לאברהם אבינו בברית בין הבתרים לתת לו ארץ עשר עממים ולא מצינו שניתן להם אלא שבע' ואלו הקיני והקניזי והקדמוני עתידין לירש לעתיד לבא וזהו מאבתיך ומפרש מה הן ר' יודה וכו'. מאבותיך ועוד דרשינן יותר מאבותיך שמשאתם נגאלים אין אתם משתעבדים עוד עד עולם:

פתר לה. להאי קרא לעתיד לבא על הגאולה אחרונה שתהיה במהרה בימינו:

מה מקיים ר''א מאבותיך דמשמע שמד''ת נתחייבו כמו בירושה ראשונה:

העלה עליהן הכתוב וכו'. ואע''פ שמד''ת חזרו ונתחייבו:

מה מקיים ר' יוסי ב''ח. דס''ל מד''ת נתחייבו הא אנחנו כורתים אמנה כתיב:

16a אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר מֵאֵילֵיהֶן קִיבְּלוּ עֲלֵיהֶן אֶת הַמַּעְשְׂרוֹת. מַה טַעַם וּבְכָל זֹאת אֲנַחְנוּ כּוֹרְתִים אֲמָנָה וְכוֹתְבִים וְעַל הֶחָתוּם שָׂרֵינוּ לְוִייֵנוּ וְכֹהֲנֵינוּ. מַה מְקַייֵם רִבִּי לָֽעְזָר וְאֶת בְּכוֹרוֹת בְּקָרֵינוּ וְצֹאנֵינוּ. מִכֵּיוָן שִׁקִּיבְּלוּ עֲלֵיהֶן דְּבָרִים שֶׁלֹּא הָיוּ חַייָבִין עֲלֵיהֶן. אֲפִילוּ דְּבָרִים שֶׁהָיוּ חַייָבִין עֲלֵיהֶן הֶעֱלָה עֲלֵיהֶן כְּאִילּוּ מֵאֵילֵיהֶן קִיבְּלוּ עֲלֵיהֶן.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מכיון שקבלו עליהן וכו'. ולפיכך כתוב לכל אלו לפי שהעלה עליהן המקום כאילו גם אותן קבלו עליהם עכשיו:

מה מקיים ר''א ואת בכורות בנינו וגו' ואת בכורי בקרינו וצאנינו להביא בית אלהינו. דכתיבי התם הא בהני ודאי ליכא למימר מאליהן קבלו שהרי אלו אינם תלויות בארץ ואף משגלו היו חייבין בהן:

אמר ר' אלעזר. ר''א פליג וסבירא ליה דלקדושה ראשונה שבטלה משגלו שוב לא קדשה בשניה לענין קדושת הארץ ובימי עזרא לא נתחייבו מדברי תורה במצות שהן חובת הקרקע אלא מאליהן קבלו עליהן להתחייב בתרומות ובמעשרות כדכתיב ובכל זאת אנחנו כורתים אמנה וגו' ואת ראשית עריסותינו ותרומתינו נביא לכהנים ומעשר אדמתינו ללוים וגו':

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source